מה זה אוניכוליזיס, ממה הוא נובע, ומה דרכי הטיפול בבעיה?

ניתן לסווג אוניכוליזיס באופן גס ל- 2 סוגים:

1. דיסטלי – הפרדות לוחית הציפורן המתחילה בקצה הרחוק של הציפורן וממשיכה כלפי מטה לכיוון הציפורן (הנפוץ ביותר).
2. פרוקסימלי – הפרדות לוחית הציפורן באזור הציפורן, שממשיכה במעלה הציפורן.
3. חלל חופשי מתחת לציפורן – נראה כמו פטריה , כדי לדעת אם זה התנתקות צריך להפוך ללקוחה את היד ולראות אם יש חלל מתחת לציפורן. 

הסיבות השכיחות לאוניכוליזיס

1. זיהום פטרייתי – החלל מתחת לציפורניים יכול להידבק בפטרת הציפורן, מה שיגרום לציפורן לשנות את הגוון הטבעי שלה לגוון לבן או צהוב.
   זיהום פטרייתי, שאינו מטופל כראוי, יכול להוביל לכאבים, אי נוחות ואף עיוות קבוע של הציפורן.
2. פסוריאזיס של הציפורן – פסוריאזיס יכול להיראות דומה מאוד לזיהום פטרייתי, מה שעלול להקשות על האבחנה או להוביל לאבחון לא נכון, וכתוצאה מכך לטיפול שגוי ולא מועיל. קוסמטיקאית מנוסה ומקצועית תדע לאבחן זיהום פטרייתי או לייעץ למטופלת שלה לפנות לבדיקה לאבחון פסוריאזיס, במידת הצורך.
3. זיהומים אחרים – כאשר הציפורן משנה את גוונה הטבעי לגוון ירקרק עלול לצוץ חשד לזיהום חיידקי. אחד הזיהומים הנפוצים ביותר מכונה פסאודומונאס, שמאפיין לרוב אנשים שמצויים או עובדים עם מים שעות רבות.
   טיפול בזיהום חיידקי חייב לכלול אנטיביוטיקה מקומית או בבליעה. אולם, קוסמטיקאית מקצועית תפעל לנקות את הציפורן ולהסיר את לוחית הציפורן באזור הנגוע על מנת לאפשר טיפול אפקטיבי.
4. תרופות – נטילת תרופות מסוימות כמו אנטיביוטיקה מסוג טטרציקלין או תרופות כימותרפיות, עלולות לגרום להתרוממות לוחית הציפורן, בעיקר בתגובה לחשיפה לשמש. מצב זה מכונה פוטו – אוניכוליזיס, והוא נגרם כתוצאה מהשילוב של התרופות עם קרני ה- UV. תרופות מסוימות עלולות לגרום לאוניכוליזיס גם ללא החשיפה לאור השמש.
5. מחסור בברזל או פעילות יתר של בלוטת התריס – במקרים מסוימים, בהם כל הציפורניים מושפעות מאוניכוליזיס, הקוסמטיקאית עלולה להעיר את תשומת הלב של המטופלת, שכן זה עלול להעיד על חוסר ברזל או על פעילות יתר של בלוטת התריס. טיפול מתאים יגרום לציפורניים להחלים לאורך זמן.
6. טראומה או פציעה – אוניכוליזיס עלול להופיע בציפורן אחת ולא בכמה ציפורניים כתוצאה מטראומה או פגיעה באזור ספציפי.
   במקרה מסוג זה, הציפורן נוטה להחלים מעצמה לאורך זמן.
   עלולות להיות מספר סיבות לטראומה, ביניהן מכה, שיוף יתר, חדירה של גוף זר מתחת לציפורן, ציפורניים ארוכות שגורמות לציפורן לפעול כמנוף ולהתרחק ממיטת הציפורן,
   או גירוי מקומי שנוצר כתוצאה מחשיפת יתר של הציפורן לכימיקלים או חומרים שמעוררים אלרגיה.
   חומרים אלו עלולים לשמש קוסמטיקאיות במלאכת הדבקה, בנייה וצביעת הציפורן, ולכן חשוב שיהיו עירניות לכך וישתמשו בחומרים איכותיים בלבד.

מה משך ההחלמה מאוניכלוזיס ? 

זמן ההחלמה מאוניכוליזיס עשוי להשתנות בין אדם לאדם, בעיקר משום שהוא תלוי במידה רבה בקצב צמיחת הציפורן. במרבית המקרים, החלמה מאוניכוליזיס אורכת בין 4 ל- 6 חודשים. החלמה מאוניכוליזיס בציפורני הרגליים עלולה להימשך כ- 8 חודשים בממוצע. הסיבה לכך היא, שכף הרגל חשופה ליותר לחות (כאשר נועלים נעליים סגורות) ולכלוך (כאשר נועלים נעליים פתוחות).

למה חשוב לטפל באוניכוליזיס?

הטיפול באוניכוליזיס חיוני הן למניעת התפתחות זיהומים או פטרייה בחלל שנוצר בין הלוחית שהתרוממה למיטת הציפורן, והן למניעת נזק בלתי הפיך למבנה הציפורן.

הטיפול אומנם עלול להימשך מספר חודשים, אך טיפול לא נכון או הזנחה עלולים לגרום לאוניכוליזיס כרוני או קבוע, שיובילו לנזקים בלתי הפיכים.

במקרים של אוניכוליזיס כרוני, שנמשך מעבר ל- 6 חודשים בציפורני הידיים או 8 חודשים בציפורני הרגליים, עלול לנבוע מאבחון ו/או טיפול לא נכונים או מטיפול לא עקבי. אוניכוליזיס כרוני עלול להוביל לשינוי קבוע של מבנה מיטת הציפורן, מה שימנע מלוחית הציפורן היצמדות מלאה ויגרום להיפרדות קבועה.

אוניכוליזיס קבוע עלול להיגרם כתוצאה מהליכים כירורגיים שמבוצעים במיטת הציפורן, כמו הסרה של יבלת שתגרום לרקמת צלקת, אשר תמנע לצמיתות את יכולת ההצמדות של לוחית הציפורן ומיטת הציפורן. במקרים אלו, המעט שאפשר לעשות הוא להסוות את הציפורן בלק.

טיפול קוסמטי באוניכוליזיס

כל טיפול שמתבצע על ידי קוסמטיקאית צריך להתחיל באבחון הסיבה להפרדות וחומרת הבעיה. מאחר וציפורן מנותקת לא יכולה להתחבר לעולם, השאיפה היא שציפורן חדשה תצמח מחדש באופן תקין.

במהלך תקופת הטיפול וההחלמה של הציפורן מומלץ להימנע מצביעת הציפורן בלק מכל סוג, להסיר את החלקים המנותקים למניעת זיהומים ולעשות שימוש בשמן עץ התה בהדרכת רוקח.

במקרים של אוניכוליזיס קל, ניתן לצבוע את הציפורן בלק ג'ל, אך להקפיד על טיפול וחידוש מידי 2-3 שבועות. כמו כן, מומלץ לעקוב אחר ההחלמה, ובמידה וחלה החמרה, לאבחן מחדש את מקור הבעיה.